מאגר מרצים והרצאות אונליין: איך לתכנן סדרת הרצאות לארגונים
מאגר מרצים והרצאות אונליין: איך לתכנן סדרת הרצאות לארגונים
אם חיפשת פעם ״מאגר מרצים והרצאות אונליין״ וחשבת לעצמך שזה אמור להיות פשוט, ואז גילית שיש יותר אפשרויות מאשר סוגי קפה במטבחון – את/ה לא לבד.
סדרת הרצאות טובה בארגון לא נמדדת בכמה אנשים נכנסו לזום.
היא נמדדת בכמה אנשים נשארו עם משהו ביד אחרי זה.
רעיון, כלי, שיחה חדשה במסדרון.
רגע לפני שבוחרים מרצה – מה בעצם רוצים שיקרה פה?
הטעות הכי נפוצה היא להתחיל מהמרצה.
המהלך החכם מתחיל מהמטרה.
לא מטרה בסגנון ״להעשיר״ (זה נחמד, אבל לא מדיד), אלא משהו שאפשר לזהות בשטח.
- מטרה עסקית רכה: שיפור תקשורת בין צוותים, חיזוק מנהלים, יצירת תרבות פידבק.
- מטרה עסקית קשיחה: העלאת פרודוקטיביות, ירידה בטעויות, האצה של תהליכי מכירה.
- מטרה אנושית: הורדת סטרס, חיזוק חוסן, יותר תחושת שייכות.
כשמגדירים מטרה, קל פתאום להבין גם מה לא.
וזה חוסך כסף, זמן, וגם את המבט הזה של עובדים בסוף הרצאה: ״אוקיי… ולמה הייתי צריך את זה?״
הנוסחה שעושה סדר: 3 שכבות לסדרה שבאמת מחזיקה
סדרת הרצאות מוצלחת בנויה כמו סנדוויץ׳ טוב.
בלי שכבות – זה סתם לחם.
שכבה 1 – תוכן: מה הנושא המרכזי, ומה התתי-נושאים שיושבים מתחתיו.
שכבה 2 – קצב: כל כמה זמן נפגשים, וכמה זמן זה מרגיש נכון לאנשים עסוקים.
שכבה 3 – יישום: מה המשתתפים עושים בין מפגש למפגש, כדי שזה לא ייעלם כמו הודעת ווטסאפ בקבוצת ״כללי״.
רוצים כלל אצבע?
אם אין משהו קטן שמיישמים בין המפגשים – זו לא סדרה.
זו ״רצף של הרצאות״.
כמה מפגשים? 4, 6 או 8 – ומה הסיפור מאחורי המספרים?
מספר המפגשים לא צריך להיות ״מה שנשמע יפה״.
הוא צריך להתאים לסבלנות הארגונית.
כן, יש דבר כזה.
- 4 מפגשים: מעולה לנושא ממוקד עם מטרה ברורה. קצר, חד, לא מפחיד.
- 6 מפגשים: האיזון הנפוץ. מספיק עומק, ועדיין יש סיכוי שכולם יגיעו לסוף.
- 8 מפגשים: מתאים לתהליך תרבותי או מנהיגותי. רק בתנאי שיש מעקב ותרגול.
אם הארגון סופר אימפולסיבי (כולנו מכירים) – עדיף להתחיל קצר.
תמיד אפשר להוסיף עונה שנייה.
מאגר מרצים זה לא קטלוג – זה צוות ליהוק
מאגר מרצים והרצאות אונליין הוא כלי.
כמו סכין שף.
אפשר להכין איתו ארוחה מדהימה.
ואפשר גם לחתוך מלפפון ולהרגיש מקצוען.
בחירה חכמה לא מחפשת רק ״מרצה כריזמטי״.
מחפשים התאמה.
לאופי של הארגון, לשפה, לרמת הציניות המותרת (כן, יש סקאלה), וגם לשלב שבו הצוות נמצא.
אם אתם רוצים להתחיל ממקום מסודר ולראות מגוון אמיתי, אפשר להיעזר ב-מאגר מרצים מומלצים והרצאות אונליין – Sagol ולחסוך את שלב ״בואו נראה עוד 17 סרטונים ביוטיוב ונקווה לטוב״.
איך בודקים התאמה בלי לשחק ״ניחוש מרצה״?
במקום לבחור לפי כותרת נוצצת, שווה לשאול שאלות שמוציאות אמת.
- מה הקהל המדויק שהמרצה הכי מצליח איתו?
- איך נראית הרצאה טובה ביום פחות טוב של המשתתפים?
- האם יש התאמות לתרבות ארגונית, דוגמאות מהעולם שלכם, או שזה אותו סט לכל מקום?
- מה המרצה מבקש מהקהל כדי שהחוויה תעבוד?
מרצה טוב יענה על זה בכיף.
מרצה מעולה אפילו ישאל אתכם שאלות בחזרה.
סדרה אונליין שלא מרדימה: העקרונות הקטנים שעושים שינוי ענק
הרצאות אונליין הן לא ״גרסת זום״ של מה שקורה באולם.
זה פורמט אחר.
עם יתרונות אדירים, אבל גם עם פיתויים מסוכנים.
למשל: המיוט.
- קצר יותר: 45-60 דקות לרוב מנצח 90 דקות. כי החיים קורים.
- יותר אינטראקציה: סקר קצר, צ׳אט פעיל, שאלה באמצע ולא רק בסוף.
- עוגנים קבועים: פתיחה קבועה של 2 דקות, סיום קבוע של ״מה לוקחים הלאה״.
- חומר המשך: דף אחד מסכם, תרגיל קטן, או משימה לזוגות.
הסוד הוא לא להפוך את זה ל״שיעורי בית״.
זה צריך להרגיש כמו בוסט קטן, כזה שמישהו אומר אחר כך: ״אוקיי, זה היה שימושי״.
ואיפה נכנסות הרצאות לארגונים לסיפור?
כאן נכנס החלק הכיפי: אפשר לתכנן סדרה שמחברת בין עולמות.
ניהול, תקשורת, חדשנות, רווחה, השראה, כלכלה התנהגותית – בלי שזה ירגיש כמו סלט.
אם אתם מחפשים נקודת פתיחה שמותאמת במיוחד לסביבת עבודה, אפשר להציץ ב-הרצאות לארגונים – סגול ולהבין מהר מה עובד לקהלים שונים ומה יכול להשתלב כסדרה.
״תן לי תכל׳ס״: צ׳ק ליסט לתכנון סדרה תוך שעה
כן, תוך שעה.
בלי דרמה.
- מגדירים קהל: עובדים? מנהלים? כולם יחד? (זה לא אותו דבר.)
- מגדירים יעד: משפט אחד. בלי פסיקים מיותרים.
- בוחרים 4-6 תתי-נושאים: כל מפגש עונה על שאלה אחת.
- מחליטים על קצב: שבועי או דו-שבועי. אל תעמיסו.
- מוסיפים יישום קטן: משהו שאפשר לעשות ב-10 דקות בין מפגשים.
- קובעים מדידה: שאלה קצרה אחרי כל מפגש, וסיכום בסוף.
זהו.
עכשיו יש סדרה.
אפשר להתחיל לשפר, לדייק, לשחק עם זה.
שאלות ותשובות שמופיעות תמיד (כאילו יש להן מנוי)
מה עדיף – אותו מרצה לכל הסדרה או כמה מרצים?
אותו מרצה נותן רצף ושפה אחת.
כמה מרצים נותנים גיוון ואנרגיה.
הבחירה תלויה אם המטרה היא תהליך עמוק (רצף) או חשיפה רחבה (גיוון).
איך מונעים מצב שכולם ״מתחילים חזק״ ואז נעלמים?
שומרים על קצב הגיוני, מפגשים לא ארוכים מדי, ונותנים ערך מיידי בכל פעם.
וגם: תזכורת קלילה עם טיזר אמיתי למפגש הבא עושה פלאים.
צריך להקליט את ההרצאות?
מומלץ, אבל בתנאים.
אם ההקלטה גורמת לאנשים להרגיש פחות בנוח לשתף – עדיף להקליט רק את החלק העיוני.
איך יודעים אם לבחור הרצאה ״מעשית״ או ״מעוררת השראה״?
השילוב מנצח.
השראה בלי כלים מתפוגגת מהר.
כלים בלי השראה מרגישים כמו עוד משימה.
מה אורך אידיאלי לשאלות בסוף?
10-15 דקות, אבל עם טריק קטן: לא לחכות לסוף.
שאלה אחת באמצע מחזירה אנשים לחיים.
איך מודדים הצלחה בלי להפוך את זה לפרויקט מחקר?
שתי שאלות קצרות אחרי כל מפגש: מה היה שימושי, ומה תרצו בפעם הבאה.
בסוף הסדרה – דופק קצר למנהלים: האם רואים שינוי בשיחות, בהרגלים, בהחלטות.
סדרת הרצאות לארגונים יכולה להיות עוד משהו ביומן.
והיא יכולה להיות נקודת מפנה קטנה שמצטברת להשפעה גדולה.
כשבונים אותה עם מטרה, קצב, ויישום – היא עובדת.
וכשבוחרים מרצים שמתאימים באמת לקהל ולא רק לכותרת – אנשים גם רוצים להגיע למפגש הבא.
וזה כבר חצי מהקסם.