תולעת הפארק הינה תולעת טפילית שעלולה לגרום לפגיעות חמורות אצל כלבים, ואפילו למוות. בסביבות שנת 1994 התגלתה התולעת בישראל לראשונה בפארק הספארי ברמת גן, בפארק הירקון ופארק הלאומי ברמת גן, ומכאן היא קבלה את שמה העברי.
התולעת נפוצה בעיקר באזורים חמימים כמו אפריקה, המזרח התיכון, דרום מזרח אסיה ודרום אמריקה.
כיצד מגיעה תולעת הפארק לגופו של הכלב?
התולעת מטילה צואה שמכילה את ביצי התולעת. חיפושיות זבל שמצויות על הקרקע בולעות את הצואה. בתוך מערכת העיכול של חיפושיות הזבל בוקעות ביצי התולעת.
בשלב הבא, חיפושיות הזבל נטרפות על ידי כלביים, ולאחר עיכול החיפושיות, משתחררות הפגיות בתוך גופם של הכלבים.
כיצד מאבחנים הידבקות במחלה?
את המחלה ניתן לאבחן באמצעות איתור של ביצים של תולעת הפארק בצואת הכלב. אולם אי הימצאות ביצים בצואה אינה שוללת נגיעות בתולעת.
בנוסף ניתן לאבחן את המחלה באמצעות צילום רנטגן של בית החזה, וכן באמצעות אנדוסקופיה.
אנדוסקופיה, תהליך שבו מוחדר סיב אופטי עם מצלמה לוושט של הכלב, היא הדרך האבחונית המועדפת לווידוא הנגיעות בתולעת.
זוהי גם הדרך היחידה ששוללת באופן חד משמעי נגיעות בתולעת.
הטיפול במחלה
במחלת תולעת הפארק מטפלים באמצעות סידרת זריקות שניתנות אחת לשבוע, במקביל למעקב אנדוסקופי, כל זאת כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם שעדיין ניתן לטיפול. במרבית המקרים המחלה מתגלה בשלב מתקדם מאוד בו כבר אין את האפשרות לסייע לכלב ולרפא אותו.
מניעת הידבקות בתולעת הפארק
כפי שצוין לעיל, המחלה הינה קטלנית וכאשר היא מופיעה – לעיתים מאוחר מידי… לכן חשוב לטפל במחלה זו במישור המניעתי:
אל תתנו לכלב לאכול בחוץ, ואם הכלב לא עומד בזה – מומלץ לצאת עם הכלב כאשר פיו עטוי מחסום פה.
כמו כן חשוב להקפיד על טיולים עם רצועה ובהשגחה קפדנית על הכלב.
והחשוב ביותר: טיפול תקופתי בחומר הקוטל תולעי ספירוצרקה.
הדבקות בני אדם בתולעת הפארק
חשוב לציין כי התולעת פוגעת בעיקר בכלבים, אם כי ניתן למצוא אותה גם בקרב יונקים אחרים.
בבני אדם המחלה אינה מופיעה.
למידע ופרטים נוספים , וטרינר 24 שעות ביממה.