לוח שנה עברי: כל מה שרציתם לדעת עליו!
בעבור מרבית הישראלים החילוניים, לוח השנה העברי הוא לא יותר מאשר אוסף של תאריכים עלומים. מרביתנו זוכרים זמנים מאד ספציפיים כמו ט"ו בשבט, ט"ו באב ותאריכים שונים המוכרים למרבית האנשים. מרביתנו עם זאת, לא מבינים ממש איך הוא עובד ומה החשיבות שלו. אם גם אתם מצאתם את עצמכם תוהים לא אחת על פשר לוח השנה העברי. הנה כמה דברים מעניינים שבהחלט שווה לדעת.
מבוסס על השמש ועל הירח
לוח השנה העברי נקבע לפי שילוב של מחזור השמש ומחזור הירח תוך התחשבות מלאה בכל ימות השבוע. יממה בלוח העברי מתחילה עם שקיעת החמה או עם צאת הכוכבים ובימי קדם, כאשר רצו לתאר את ההתגלות האלוהית ולמעשה עד היום, אחד הסמלים הוא לוח שנה עברי, שכן הזריחה והשקיעה של השמש הן תופעות המשויכות לגמרי לאל ואינן מושפעות באף צורה מיד אנושית מכוונת.
הלילה מקדים את היום
על פי המסורת היהודית, הלילה הוא זה שמקדים את היום ולמעשה מתחיל את היממה החדשה ובגלל זה יממה נספרת מרגע שקיעת החמה. השיטה הזו הונהגה מתוך האמונה והכתוב במקורות שלפני שהקדוש ברוך הוא ברא את היום, הוא ברא את הלילה ואת הכוכבים. כלומר, קודם כל היה לילה ורק אז היה יום. בגלל זה לפני כל יום חג ישנו ערב חג. לפני יום שבת ישנו ערב שבת וכן הלאה.
חודשים על פי הירח
חודש עברי נמדד ונקבע על פי הירח. הדרך בה אנו רואים את הירח מושפעת מהמיקום שלו ביחס לשמש, ביחס לכדור הארץ וביחס של הירח וכדור הארץ גם יחד לשמש. חודש נספר מרגע מולד הירח, הרגע שבו הירח הוא פס צר ומעוקל ועד לסוף החודש בו הירח מלא לחלוטין. החודש העברי יכול להכיל 29 ימים ואז הוא נקרא "חודש חסר" או 30 ימים ואז יכונה "חודש מלא". מרבית החודשים קבועים מראש מלבד שניים יוצאי דופן שהם חשוון וכסלו ואורכם נמדד לפי אורך השנה. שמות החודשים העבריים מקורם בשמות בבליים עתיקים.